טיעונים נגדיים - חלק א'

נחזור לנושא הוכחת קיום האל.

כעת אני אבקש לבחון טענות אתאיסטיות נגד קיום האל וננסה לראות האם יש בהן ממש.

א. התער של אוקאם - לפי עקרון התער יש להאמין תמיד להסבר הפשוט ביותר לתופעה מסוימת. אתאיסטים סוברים שהסבר הטבע בלי קיום אלוקים או ישויות רוחניות אחרות הוא פשוט יותר ולכן הוא אמיתי יותר. לדוגמא הם מביאים את קנקן התה השמימי - האם יש צורך בהוכחה שקנקן תה שמימי אינו קיים?

אז ראשית, עקרון התער מדבר על יעילות מדעית ולא על אמת פילוסופית. אין סיבה להאמין שדוקא ההסבר הפשוט ביותר הוא הנכון, אבל זה יקל עלינו להבין ולחשב. למשל  אפשר לטעון שבנוסף לכח משיכה ישנם עוד 4 כוחות שמושכים מסה לארבעת רוחות השמים. עקרון התער קובע שניתן להתעלם מטענת קיום ארבעת הכחות האלו מאחר וממילא אין שום משמעות מעשית לקיומם כי כאמור הם מבטלים זה את זה. אין בכך שום טענה לפיה כוחות אלו אכן אינם קיימים.

בנוסף, בכלל לא ברור שהסבר העולם בלי אלוקים הוא פשוט. למעשה כדי להפריך את ההוכחות שהבאנו עד כה אתאיסטים צריכים להניח הנחות מרחיקות לכת. האם אכן לטעון שקיום היקום חסר סיבה, או שתחושת התודעה והרצון החופשי שלנו הן שקריות פשוט יותר מאשר להניח שיש אל בורא? 

ב. הסתירה של הכל יכול - מודגמת בדרך כלל ע״י השאלה ״האם אלוקים הכל יכול מסוגל לברוא אבן שהוא לא יכול להרים אותה?"

בניסוח הפשוט הזה הטענה היא מופרכת. האל ברא את כח המשיכה באמצעותו הוא ״מושך״ את האבן ״למטה״ חזק ומצד שני הוא מתבקש ״להרים״ אותה. בעצם השאלה היא האם הבורא יכול למשוך את האבן בשני הכיוונים ולהיות חזק יותר מעצמו ו״להרים״ אותה? ברור שכן - כל מה שהוא צריך זה להחליט לאיזה צד למשוך חזק יותר.

אבל בשאלה מסתתרת טענה חזקה יותר - האם האינסוף הכל יכול מסוגל להגביל את עצמו? האם אלוקים יכול להיות רע? לגרום לעצמו לאבד את כוחותיו ?

זאת שאלה כבר עמוקה יותר ונכונה. בפשטות אני רוצה לענות שזה בלתי אפשרי.

 להיות רע או מוגבל זה לא ״יכולת״ - זאת מגבלה, חסרון. אם אנו מניחים (על פי ההוכחה האונטולוגית) שאלוקים הוא מושלם הוא אולי ״כל יכול״ במובן של שליטה בעולם הטבע אבל הוא לא יכול להיות רשע או טיפש.

אף על פי כן יש לציין שקיימות גישות בקבלה הטוענות שאלוקים הגביל את עצמו בבריאת העולם, על מנת לאפשר לעולם בכלל להתקיים. מכל מקום אני לא חושב ששאלה חשובה זו מהווה טענה נגד קיום אלוקים.