התודעה והמח - חלק ב'

טענה נגד קיומה של תודעה רוחנית מגיעה מהמעקב אחרי אנשים שנפגעו מוחית. אנשים כאלו עלולים לסבול מתופעות של אובדן יכולת חושית (למשל, אדם שעיניו מתפקדות כהלכה אבל הוא לא רואה בגלל פגיעה מוחית), אובדן זכרון, אובדן של כישורים ואפילו מקרים של שינוי אופי. 

לכאורה, טוענים מטרילסטים, העובדה שפגיעה מוחית משפיעה על התודעה מהוה הוכחה שהתודעה היא אוסף של פעולות פיזיות במח.

אבל למעשה כל מה שההוכחה הזאת מצביעה עליו היה ידוע לנו עוד לפני - שמצבנו הגופני משפיע על מצבנו הנפשי. ישנם חומרים כימיים המשפיעים על התנהגותנו ומצב רוחנו, החל בשוקולד וכלה בסמים. אדם רעב או אדם שסובל מכאבים הופך עצבני ומצב רוחו בדרך כלל עגום. פגיעה מוחית בסך הכל נמצאת קרוב יותר למרכז מערכת העצבים ולכן נוכל למצוא מגוון רחב יותר של תופעות נפשיות שפגיעות מוחיות עלולות לגרום.

דוגמא להמחשת הענין אני אביא מתחום שלשם שינוי אני יכול לטעון שאני מקצוען בו וזה הנדסת-מחשבים. מעבד מורכב ממספר חלקים פנימיים - זכרון, מערכת בקרה, מעבד מתמטי, קווי חיבור לרכיבים חיצוניים. בבדיקות שמריצים למעבדים בודקים פעילויות של איזורים במעבד. את הבדיקה עושים באמצעות מדבקה מיוחדת שיש בה מספר מודדי-חום. ככל שאיזור במעבד פעיל יותר כך הוא מייצר חום רב יותר והצבע במד חום משתנה בהתאם.

בבדיקות מריצים כל פעם תוכנות אחרות ויש הבדלים בפיזור החום בין התוכנות השונות - בתוכנות וידאו, למשל, נראה הרבה חום באיזור המעבד המתמטי ותוכנות תקשורת ישתמשו יותר בחיבורים לקווים חיצוניים. מי שלא יודע שיש תוכנה למחשב יכול לחשוב שיש איזור במעבד שאחראי על ״דיבור עם מעבדים אחרים״ ומכאן לנסות להוכיח שאין תוכנה (אמנם יש גם צ׳יפים כאלו אבל אני מדבר על מעבדים רגילים) אבל אנחנו יודעים שהחומרה היא רק פלטפורמה שעליה רצה התוכנה, שהיא זאת שמנהלת את הקשר בין המחשבים. התוכנה מבחינת המחשב היא משהו ״רוחני-חיצוני״, כמו הנשמה שלנו, ומי שצופה מהצד ולא ידע מה התוכנה עושה יכול לחשוב שהמחשב מתנהל סתם בתהליך אקראי.

פגיעה קלה ברכיבי החומרה עלולה לגרום לתוכנות מסוימות לא לעבוד אבל לתוכנות אחרות היא לא תפריע. לא תמיד ניתן להבין מיד את הקשר בין התוכנה שאינה פועלת לבין הרכיב שנפגע (לצערנו - המהנדסים). ככל שהפגיעה קרובה יותר למערכת הבקרה של המעבד כך יהיה קשה יותר לשייך אותה לתוכנה ספיציפית.

אם נחזור לדיוננו בנושא המח - גם בדיקות ה fMRI המצביעות על קשר בין התודעה והמחשבות לאיזורים מסוימים במח, וגם בחינת התנהגותם של נפגעי-ראש אינן מציבות סימן שאלה ממשי על התפיסה המקובלת לפיה יש לנו תודעה שהיא ישות מעבר לזרמי החשמל במח. השפעת המח אינה שונה באופן מהותי מכל השפעה גופנית אחרת.